פסק-דין בתיק ת"ק 25864-12-11

1.                  בפני תביעה בגין נזקי רכוש, אשר על פי הנטען נגרמו בעטיה של תאונת דרכים אשר התרחשה ביום 09.01.10 ברח' אל עמארה שבנצרת (להלן: " התאונה").

2.                  התובע הינו בעליו של רכב מסוג מיצובישי לנסר מ.ר. 38-610-20 (להלן: " המיצובישי").

3.                  הנתבע 3 בכתב התביעה המקורי הינו בעליו של רכב מ.ר. 62-840-61 (להלן: " רכב הנתבעים"). הנתבעת 2 הינה אימו של הנתבע 3, אשר על פי הנטען בכתב התביעה המקורי נהגה ברכב הנתבעים בעת התאונה. הנתבעת 1, ביטחה את רכב הנתבעים בפוליסת ביטוח בת תוקף בעת התאונה.

4.                  במהלך הדיון אשר התקיים בפני ביום 09.09.12 ובהסכמת הצדדים, תוקן כתב התביעה, כך שהגב' אסדי ג'מילה, אשר הינה רעייתו של הנתבע 3 ואשר היא זו אשר נהגה ברכב הנתבעים בעת התאונה, צורפה כנתבעת נוספת ואילו הנתבעים 2 ו- 3 בכתב התביעה המקורי, נמחקו מכתב התביעה.

5.                  למען הסדר הטוב יצויין כי בפרוטוקול הדיון מיום 09.09.12 נפלה שגגה, כך שנרשמו בו שני תאריכים שונים, בעוד שתאריך הדיון הנכון הינו 09.09.12.

6.                  הצדדים אינם חלוקים באשר לאחריות לקרות התאונה המוטלת לכתפי הנתבעים והם חלוקים באשר לנזקים הנטענים בכתב התביעה בלבד.

7.                  על פי הנטען בכתב התביעה אירוע התאונה ארע כאשר רכב המיצובישי נסע ברח' אל עמארה בעת שהיה במקום פקק תנועה ואילו רכב הנתבעים אשר נסע במהירות, פגע ברכב המיצובישי בצידו האחורי וגרם לו לנזקים.

8.                  כן נטען בכתב התביעה, כי הנתבעת הודתה באחריותה להתרחשות התאונה והצהירה בפני הנהג ברכב המיצובישי כי היא תגיע לביתם למען הסדרת העניין ואולם לאחר מכן התחמקו הנתבעים מלהסדיר את העניין וסירבו לשתף פעולה.

9.                  לאור כל האמור לעיל, עותר התובע לחיוב הנתבעים בתשלום נזקיו הישירים אשר נגרמו לרכב המיצובישי בסך 6,426.40 ש"ח וכן בשכ"ט השמאי בסך 700 ש"ח ובסך הכל בסך של 7,126.40 ש"ח.

10.              על פי הנטען בכתב ההגנה, כאמור, המחלוקת הינה אך באשר לנזקים הנטענים ולא באשר לאחריות לתאונה. לטענת הנתבעים, רכב הנתבעים נסע אחרי רכב המיצובישי בעת שהיה במקום פקק תנועה ובנסיעה איטית ביותר. אולם, ללא משים פגע קלות רכב הנתבעים ברכב המיצובישי.

11.              כן טוענים הנתבעים כי הנהגת ברכב הנתבעים הכירה באחריותה לתאונה ובהסכמת הצדדים, הם ניגשו למוסך בנצרת לתיקון נזקי רכב התובע אשר נגרמו בעטיה של התאונה וקיבלו במקום הצעת מחיר לתיקון כל הנזקים בסכום כולל של 1,700 ש"ח. דא עקא, כך לטענת הנתבעים, התובע בחר שלא לתקן את רכבו ופנה לשמאי ובכך הגדיל את נזקיו, ללא כל צורך.

12.              לטענת הנתבעים הנזקים הנטענים בכתב התביעה לא נגרמו ולא יכולים היו להיגרם בתאונה דנן. כן טוענים הנתבעים, כי מהמגע הקל של רכבם ברכב המיצובישי לא נגרם כל נזק לרכב הנתבעים וכי ברשות הנתבעים ביטוח מקיף.

13.              לאור כל האמור לעיל, עתרו הנתבעים לדחיית התביעה תוך חיוב התובע בהוצאות.

14.              מכתבי טענות הצדדים עולה, כי הצדדים אינם חלוקים באשר לאופן התרחשות התאונה ובאשר לאחריות להתרחשותה, כי אם באשר לנזקים הנטענים בכתב התביעה. בדיונים אשר התקיימו בפני ביום 09.09.12 וביום 20.11.12 נשמעו ראיות הצדדים וטיעוניהם. מטעם התובע העיד אביו, מר ג'מיל זיתאוי, אשר נהג ברכב המיצובישי בעת התאונה. מטעם הנתבעים העידה הנתבעת 4 (ג'מילה אסדי) ובעלה (מר סאהר סילאווי), הוא הנתבע 3, אשר נמחק מכתב התביעה כאמור.

15.              במסגרת ראיותיו, הגיש אביו של התובע מסמכים אשר התקבלו וסומנו ת/1, ת/2, ת/3 ו- ת/4.

16.              במסגרת עדותו, העיד אביו של התובע כדלקמן (ראה עמ' 2 לפרוטוקול שורות 12 -17):

" ...אני הבאתי שמאי, הבעל שלה סחב אותי כמה  ימים בשביל שיחפש ביטוח      צד ג' עם ביטול השתתפות, הוא לא, אמר לי לך למוסך הביטוח שלי משלם, לך תביא שמאי, יש לי צילומים, יש לי הכל והשמאי נתן הערכה 7,000 ש"ח הכנסתי את האוטו למוסך. אני שילמתי בשיקים והפירוט של השיקים עם הקבלה אצל הבן שלי שלא פה. אני צריך להביא חשבונית מהבן שלי. התיקון עלה 7,000 ש"ח. הבעל שלה אמר לי האוטו שלך לא שווה 7,000 שקל, איך השמאי נתן לך 7,000 שקל. האוטו היה שווה 14.5 אלף שקל".

17.              כן השיב התובע לשאלות נציגת הנתבעת 1 כדלקמן (ראה עמ' 2 לפרוטוקול שורות 20 - 25):

" ש: אתה נסעת בפקק?